ריבית נקובה, ריבית מתואמת ועלות כוללת: שלושה מספרים שונים
בהצעת הלוואה אפשר לפגוש שלושה מספרים שנשמעים דומים. הראשון הוא הריבית הנקובה (הנומינלית): השיעור השנתי שלפיו מחשבים את הריבית, למשל 6% בשנה. השני הוא הריבית המתואמת: אותו שיעור אחרי שמביאים בחשבון שהריבית נגבית כל חודש ולא פעם בשנה, ולכן נצברת ריבית על ריבית. לפי הערך "ריבית" בוויקיפדיה, ריבית נקובה של 6% בשנה שמחושבת מדי חודש שווה לריבית שנתית של כ-6.17%. השלישי הוא העלות הכוללת: הריבית המתואמת ועוד כל התשלומים הנוספים, כמו עמלת פתיחת תיק שמנוכה מהסכום שנכנס לחשבון.
ההבדל בין השני לשלישי הוא בדיוק המקום שבו הצעות נראות זולות יותר ממה שהן. אם ההלוואה היא 50,000 ש"ח ומנוכה ממנה עמלה של 1,500 ש"ח, נכנסים לחשבון 48,500 ש"ח, אבל ההחזרים מחושבים על 50,000 ש"ח. ריבית נקובה נמוכה לא מספרת את זה. מי שרוצה להבין איך ההחזר החודשי בנוי מקרן ומריבית יכול לקרוא את המדריך שלנו על לוח סילוקין.
מה החוק מכניס לעלות האשראי
חוק אשראי הוגן (לשעבר חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) מגדיר את "שיעור העלות הממשית של האשראי" כיחס בין סך כל הסכומים שהלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד לו, לבין הסכום הזה. כך לפי נוסח התיקון שפורסם בספר החוקים ב-2017. כלומר, לא רק ריבית: כל תשלום שנובע מההלוואה נכנס לחשבון, למעט חריגים שהחוק מונה, כמו הוצאות גבייה כשהלווה פיגר בתשלום.
לפי אותו תיקון, יש גם תקרה: "שיעור העלות המרבית של האשראי". בהלוואה בשקלים התקרה היא ריבית בנק ישראל הידועה ביום כריתת החוזה, בתוספת 15 נקודות האחוז, כך לפי הנוסח שהונח לפני ועדת החוקה של הכנסת ב-2017. לפי בנק ישראל, הריבית נשארה 3.25% בהחלטה מאוקטובר 2026, ולכן התקרה בהלוואה שקלית שנחתמת עכשיו היא 18.25% בשנה. התקרה חלה על העלות הכוללת, לא רק על הריבית. הרחבה על מי שגובה מעל התקרה יש בכתבה על הלוואות בשוק האפור.
גם הטופס של רשות האכיפה והגבייה, שמלווה ממלא כשהוא מגיש תיק הוצאה לפועל על הלוואה, מבקש בנפרד את "שיעור העלות הממשית של האשראי", את שיעור העלות המרבי שחל על ההלוואה, ופירוט של כל ההוצאות שנוספו לקרן. אם תגיעו לשם, אלה המספרים שיושוו זה לזה.
סעיף 21: מתי הבנק חייב לגלות לכם את העלות האפקטיבית, ומתי רק אם תבקשו
סעיף 21 לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992, כפי שמפרסם אותו המפקח על הבנקים, קובע מתי בנק חייב להציג ללקוח פרטי את שיעור העלות האפקטיבית השנתי של הלוואה לתקופה קצובה. בהלוואה של עד 500,000 ש"ח, ובהלוואה לדיור של עד 1,000,000 ש"ח, שבה הלקוח משלם גם עמלות או חיובים נוספים שמנוכים מסכום ההלוואה או משולמים בנפרד, הבנק חייב לגלות את השיעור מיוזמתו, והוא מחושב על סכום ההלוואה המוקטן, אחרי ניכוי החיובים הנוספים. מעל הסכומים האלה, הבנק חייב לגלות את השיעור רק אם הלקוח ביקש. הסף נבדק לפי סכום ההלוואה ולא לפי גובה העמלות, כך שבהלוואה שאינה לדיור של 520,000 ש"ח, גם עם עמלה גבוהה, הבנק לא חייב להציג את השיעור מיוזמתו. בהלוואה בריבית משתנה, השיעור מחושב לפי הריבית שהייתה בתוקף ביום ביצוע ההלוואה, ולכן הוא תמונת מצב של יום אחד ולא תחזית. ב-2004 הבהיר המפקח על הבנקים שהחישוב נעשה על בסיס ריבית דריבית, ושיש לכלול בו כל תשלום של הלווה שהבנק גובה, גם אם הוא מועבר לצד שלישי, למעט מסים ואגרות. המשמעות לקורא: בהלוואה גדולה, או בהצעה מגוף שאינו בנק, אל תחכו שהמספר יופיע. בקשו אותו בכתב, ובהלוואה בריבית משתנה זכרו שהמספר שקיבלתם נכון רק לריבית של היום.
דוגמה מחושבת: הריבית הנמוכה יותר היא ההצעה היקרה יותר
שתי הצעות היפותטיות להלוואה של 50,000 ש"ח בהחזרים חודשיים שווים (שפיצר). הצעה א': ריבית נקובה של 7.5% בשנה ועמלת פתיחה של 1,500 ש"ח שמנוכה מהסכום. הצעה ב': ריבית נקובה של 8.5% בשנה, בלי עמלה. המספרים הם דוגמה שחישבנו, לא הצעות אמיתיות. העלות האפקטיבית חושבה כפי שסעיף 21 מתאר: על הסכום שנכנס לחשבון, בריבית דריבית.
| תקופה והצעה | החזר חודשי | עלות כוללת (ריבית ועמלה) | עלות אפקטיבית שנתית |
|---|
| 12 חודשים, הצעה א' | 4,338 ש"ח | 3,554 ש"ח | 14.10% |
| 12 חודשים, הצעה ב' | 4,361 ש"ח | 2,332 ש"ח | 8.84% |
| 36 חודשים, הצעה א' | 1,555 ש"ח | 7,491 ש"ח | 10.01% |
| 36 חודשים, הצעה ב' | 1,578 ש"ח | 6,822 ש"ח | 8.84% |
| 60 חודשים, הצעה א' | 1,002 ש"ח | 11,614 ש"ח | 9.16% |
| 60 חודשים, הצעה ב' | 1,026 ש"ח | 11,550 ש"ח | 8.84% |
שלושה דברים עולים מהטבלה. ההחזר החודשי של הצעה א' נמוך יותר בכל התקופות, ולכן מי שמסתכל רק על ההחזר יבחר בה. בכל שלוש התקופות היא יקרה יותר בסך הכול, כי העמלה משולמת מראש ובמלואה. וככל שההלוואה קצרה יותר, העמלה כבדה יותר: ב-12 חודשים העלות האפקטיבית של הצעה א' כמעט 14.1%, וב-60 חודשים 9.16%. אותו היגיון חל על פירעון מוקדם: מי שמתכנן לסגור את ההלוואה מוקדם משלם את העמלה המלאה על תקופה קצרה, ולכן עמלה גבוהה פוגעת בו יותר. אם אתם שוקלים להחליף הלוואה קיימת, קראו גם על מיחזור הלוואות.
איך משווים שתי הצעות, צעד אחר צעד
הכלל הראשון הוא להשוות דבר זהה לדבר זהה: אותו סכום, אותה תקופה ואותה שיטת החזר. הצעה ל-60 חודשים תמיד תיראה זולה יותר בהחזר החודשי מהצעה ל-36 חודשים, גם כשהיא יקרה יותר בסך הכול. אחר כך:
- בקשו את העלות האפקטיבית השנתית בכתב. בבנק, בהלוואה של עד 500,000 ש"ח עם עמלות, היא אמורה להופיע מיוזמת הבנק. מעל הסכום הזה, או מגוף אחר, בקשו אותה.
- בקשו את הסכום הכולל לתשלום. סכום כל ההחזרים ועוד כל עמלה שמשולמת בנפרד, פחות הסכום שנכנס לחשבון, הוא המחיר של ההלוואה בשקלים.
- בדקו אם ההלוואה צמודה. בהלוואה צמודה למדד, הקרן עצמה יכולה לגדול, והעלות האמיתית תלויה באינפלציה. ההבדל בין שני הסוגים מוסבר בכתבה על ריבית נומינלית וריאלית.
- בדקו מה קורה בריבית משתנה. העלות האפקטיבית שקיבלתם מחושבת לפי הריבית של יום הביצוע. שאלו מה יהיה ההחזר אם הריבית תעלה בנקודת אחוז אחת.
- בדקו עמלות פירעון מוקדם. הן לא נכנסות לעלות האפקטיבית שמוצגת ביום החתימה, אבל ישפיעו עליכם אם תסגרו מוקדם.
כשיש בידכם שתי הצעות עם כל המספרים האלה, רשמו אותן זו לצד זו בטבלה פשוטה: סכום שנכנס לחשבון, החזר חודשי, מספר תשלומים, סכום כולל להחזר ועלות אפקטיבית שנתית. ההצעה שהסכום הכולל שלה נמוך יותר, באותה תקופה, היא הזולה יותר. אם ההבדל קטן, שקלו גם את הגמישות: האם אפשר לפרוע מוקדם בלי עמלה, והאם הריבית קבועה.
מה העלות האפקטיבית לא מראה
גם המספר הכולל לא מספר הכול. הוא לא כולל עמלות שתלויות במה שתעשו בעתיד, כמו עמלת פירעון מוקדם או ריבית פיגורים, כי הן לא ידועות ביום החתימה. הוא לא כולל מסים ואגרות, כך לפי ההבהרה של המפקח על הבנקים. בהלוואה בריבית משתנה הוא מניח שהריבית לא תשתנה. ובהלוואה צמודה הוא לא כולל את ההצמדה עצמה, שתלויה במדד שעוד לא פורסם. לכן העלות האפקטיבית היא כלי השוואה בין הצעות ביום אחד, לא תחזית של מה שתשלמו בפועל.
עוד נקודה: הלוואה שנראית זולה אבל דורשת ביטוח, ערבות או פתיחת חשבון בתשלום, מעמיסה עלויות שלא תמיד נגבות על ידי המלווה עצמו. לפי ההבהרה מ-2004, תשלום שהבנק גובה ומעביר לצד שלישי נכלל בחישוב. תשלום שאתם משלמים ישירות לגורם אחר לא בהכרח נכלל, אז הוסיפו אותו בעצמכם לסכום הכולל.
בנק או מלווה חוץ בנקאי: מה משתנה
הכללים של סעיף 21 חלים על תאגידים בנקאיים. מלווה חוץ בנקאי כפוף לחוק אשראי הוגן, שמחייב גם אותו בתקרת עלות כוללת של ריבית בנק ישראל ועוד 15 נקודות האחוז, ושמגדיר את העלות כך שכל תשלום מעבר לקרן נכלל בה. בפועל, ההשוואה נעשית באותה דרך: בקשו את שיעור העלות השנתי ואת הסכום הכולל, וודאו שהשיעור לא עובר את התקרה ביום החתימה. מידע על מלווים מחוץ לבנקים, ועל בדיקת רישיון לפני שחותמים, יש בקטגוריה הלוואה חוץ בנקאית.
נכתב ונבדק על ידי ארנפלד הלוואות, לפי המקורות שבסוף הכתבה.