מה זה מאגר נתוני האשראי ואיך הוא עובד
המאגר הוקם לפי חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016, ולפי בנק ישראל החל לפעול באפריל 2019. בנק ישראל מנהל אותו, ולצדו פועל הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, שמפקח על כל מי שמשתתף במערכת: מקורות מידע, משתמשים בנתוני אשראי, לשכות אשראי ומיופי כוח בתמורה.
כך המידע זורם במערכת:
- מקורות המידע מדווחים. לפי בנק ישראל, אלה בעיקר בנקים, חברות כרטיסי אשראי ונותני אשראי חוץ בנקאי, וגם רשויות: הכונס הרשמי, לשכות ההוצאה לפועל ומדור חשבונות מוגבלים בבנק ישראל.
- בנק ישראל שומר את הנתונים במאגר. לפי סעיף 4 לחוק, אף גוף אחר לא רשאי לאסוף נתוני אשראי כדי למסור אותם לאחרים בדרך עיסוק, חוץ מהגופים שהחוק מתיר.
- לשכת אשראי מקבלת את הנתונים ועורכת דוח. לפי סעיף 47 לחוק, בנק ישראל מוסר ללשכה לצורך דוח או חיווי רק נתונים שנכללו במאגר בשלוש השנים שלפני הבקשה.
- נותן האשראי מקבל דוח ודירוג. לפי בנק ישראל, הדוח מגיע לנותן האשראי יחד עם דירוג אשראי, ורק בהסכמתכם.
טענה נפוצה היא שבנק ישראל עצמו נותן לכל לקוח ציון. זה לא מדויק. לפי כל זכות, את דירוג האשראי קובעות לשכות האשראי, על בסיס הנתונים שבמאגר של בנק ישראל. בנק ישראל אוסף ושומר. הלשכות מחשבות. להסבר על הציון עצמו ראו את המדריך שלנו לדירוג אשראי אישי.
איזה מידע נשמר עליכם, ומה לא נמסר
לפי בנק ישראל, המידע מהמערכת הבנקאית כולל בין השאר נתונים על חשבון הבנק, מסגרות אשראי, צ'קים שחזרו בלי כיסוי, הלוואות קיימות ואופן הפירעון שלהן, וגם בקשות אשראי. המידע מרשויות המדינה כולל התחייבויות כספיות לרשויות, כמו נתונים מההוצאה לפועל ומהכונס הרשמי.
לפי כל זכות, דוח ריכוז הנתונים האישי מפרט את ההתחייבויות שלכם, את תנאי התשלום ואת הפירעון שלהן, וגם הליכים שננקטו לגביית חובות שלא שולמו בזמן. החוק מגדיר שני סוגי דוחות ללקוח: "דוח ריכוז נתונים רגיל", עם המידע שנכלל עליכם במאגר בשלוש השנים שלפני הבקשה, ו"דוח ריכוז נתונים מלא", עם כל המידע שנכלל עליכם במאגר.
מה שהלשכה מקבלת לצורך דוח לנותן האשראי מוגבל יותר. לפי סעיף 47, בנק ישראל מוסר לה רק נתונים שנכללו במאגר בשלוש השנים שלפני הבקשה, כך שמידע ישן יותר נשאר בדוח המלא שלכם ולא מגיע לנותן האשראי.
למה בהתחלה לא נהרו למאגר
החששות הראשונים היו מובנים. הבנקים החזיקו מידע רב על הלקוחות שלהם, ושיתוף המידע פתח אותו גם למתחרים. הגופים החוץ בנקאיים היו צריכים להתחבר למערכת טכנולוגית חדשה ולבנות מחדש מודלים להערכת סיכון. הציבור חשש מפגיעה בפרטיות, ובעיקר לווים שלקחו הלוואות מכמה גופים חששו שהתמונה המלאה של החובות שלהם תיחשף בבת אחת.
החוק עצמו בנוי על הסכמה. לפי הוראה 405 של הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, הדרישה לקבל הסכמה מפורשת מהלקוח נובעת מהזכות לפרטיות. נותן האשראי צריך להציג לכם, בכתב או בעל פה ובאופן בהיר, מה המשמעות של ההסכמה לפני שאתם חותמים. ההוראה קובעת גם נוסח שבו הלקוח מאשר שנותן האשראי יקבל ממאגר נתוני האשראי מידע לגביו, ושהסכמה זו תסייע לבחון את הבקשה ולהתאים את תנאי ההצעה.
ההתחלה הייתה איטית. לפי בנק ישראל, באפריל 2019 השתמשו במערכת 28 נותני אשראי. בשנה הראשונה לפעילות התקבלו מדי חודש כמה מאות פניות ציבור בלבד, לעומת כ-5,300 פניות בכתב ברבעון הראשון של 2023 (לפי בנק ישראל, 2023).
מה קרה בפועל: הנתונים של בנק ישראל
בנק ישראל מפרסם נתונים על המערכת בדיווח שנתי לוועדת הכלכלה של הכנסת, כפי שקובע סעיף 113 לחוק. הטבלה מרכזת נתונים משתי הודעות של בנק ישראל: במלאת ארבע שנים למערכת (2023) ובמלאת חמש שנים (אפריל 2024).
| מדד | לפי בנק ישראל, 2023 | לפי בנק ישראל, אפריל 2024 |
| לקוחות שיש עליהם מידע במערכת | כ-6.5 מיליון | כ-6.8 מיליון |
| דוחות אשראי שהופקו מאז אפריל 2019 | כ-14 מיליון | כ-18 מיליון, וגם כ-30 מיליון חיוויי אשראי |
| נותני אשראי שמשתמשים במערכת | 44 גופים, לעומת 28 באפריל 2019 | עלייה של 75% מאז אפריל 2019 |
| פניות ציבור בכתב מאז ההקמה | כ-90 אלף | כ-115 אלף |
| מענה טלפוני מאז ההקמה | כ-500 אלף פניות | כ-530 אלף פניות |
לפי בנק ישראל, נכון ל-2024, כ-80% מהלקוחות במערכת מדורגים בדירוג מצוין או טוב, כ-10% בדירוג סביר והשאר בדירוג נמוך או נמוך מאוד. מאז הקמת המערכת הופקו כ-1.4 מיליון דוחות אישיים ללקוחות. במאי 2023 השיק בנק ישראל דוח דיגיטלי ללקוח, ובששת החודשים הראשונים הופקו כ-390 אלף דוחות כאלה.
גם נתח השוק השתנה. לפי בנק ישראל, בין ינואר 2020 לדצמבר 2023 ירד נתח השוק של הבנקים בשוק האשראי מכ-88% לכ-80%. באותה תקופה נתח השוק של חברות האשראי החוץ בנקאיות עלה מ-5.4% ל-9.9%, ושל חברות כרטיסי האשראי מכ-4.4% לכ-6.4%. מכאן שהנתון שהופיע בשיח של 2019, שלפיו יותר מ-80% מהאשראי ניתן בבנקים, כבר לא משקף את המצב. לפי בנק ישראל, העלייה במספר המשתמשים במערכת נובעת בעיקר מגופים חוץ בנקאיים שהצטרפו על בסיס עיקרון ההדדיות. אם אתם שוקלים הלוואה מגוף כזה, קראו את המדריך על הלוואה חוץ בנקאית.
האם המאגר הוזיל את האשראי
לפי בנק ישראל, ב-2023, מחקר של חטיבת המחקר מצא שלפני הקמת המערכת, לקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק אחד בלבד שילמו כ-0.4% יותר על אשראי צרכני לעומת לקוחות שניהלו חשבונות בכמה בנקים. בדיווח של 2024 בנק ישראל כתב שבארבע וחצי השנים מתחילת פעילות המערכת, פרמיית "הלקוח הבלעדי" הזו הצטמצמה במלואה.
המשמעות המעשית: נותן אשראי שאין לכם חשבון אצלו יכול לראות, בהסכמתכם, את היסטוריית האשראי שלכם, ולהציע מחיר בלי שהבנק שלכם יחזיק במונופול על המידע. זה לא אומר שכל לווה יקבל ריבית נמוכה יותר. זה אומר שכדאי לבקש כמה הצעות. אם יש לכם הלוואה יקרה, בדקו אפשרות של מיחזור הלוואות מול גוף אחר.
דוח אשראי מול חיווי אשראי: שני מסלולים שונים
טענה נפוצה, שהופיעה כבר ב-2019, היא שבמאגר החדש אף גוף לא יכול לקבל התראה על לקוח בלי הסכמה מראש. החוק מבחין בין שני שירותים:
- דוח אשראי. לפי סעיף 26 לחוק, הנתונים מועברים לנותן האשראי רק כשמתקיימים כל התנאים, ובהם הסכמת הלקוח. ההוראה של הממונה מאפשרת גם הסכמה לניטור במהלך תקופת העסקה, כלומר מעקב אחרי היכולת שלכם להמשיך לעמוד בתנאי האשראי.
- חיווי אשראי. לפי סעיף 33, נותן אשראי רשאי לבקש מלשכת אשראי חיווי בשאלה אם לתת לכם אשראי, ובלבד שיידע אתכם מראש ובאופן מפורש על כוונתו. לפי סעיף 35, בנק ישראל מוסר ללשכה נתונים לצורך חיווי כשהנתונים מעידים באופן מובהק שהלקוח לא עומד בתשלומים שהתחייב להם.
לפי בנק ישראל, תיקון לתקנות קיצר לשנה אחת בלבד, במקום 3 שנים, את התקופה שבה מוצגת התראה בחיווי בגלל 5 צ'קים שסורבו. אותו תיקון קבע שכתב ההסכמה שעליו אתם חותמים מול נותן האשראי ינוסח בשפה ברורה ונגישה.
עץ החלטה: לחתום על הסכמה, לבקש אי-מסירה או לצאת מהמאגר?
אתרי התחום מציגים לרוב את היציאה מהמאגר כמתג פשוט של "כן או לא". בחוק יש שלוש אפשרויות שונות, ולכל אחת השלכה אחרת. לפי סעיף 30, אפשר לבקש מבנק ישראל שהנתונים שלכם לא יימסרו לשם דוח אשראי, וזה חל גם אם נותן האשראי כבר קיבל את הסכמתכם. אבל אם הלשכה מבקשת עליכם נתונים, בנק ישראל מודיע לה על הבקשה, והלשכה מיידעת את נותן האשראי. לפי סעיף 22, אפשר לבקש שהנתונים לא ייכללו במאגר בכלל, ואז בנק ישראל לא שומר נתונים חדשים ומוחק את הקיימים. גם כאן נותן האשראי מקבל הודעה שאין נתונים בגלל הבקשה שלכם. ויש חריג שרוב האנשים לא מכירים: לפי סעיף 22, במצבים שהסעיף מפרט, ובהם דיווח למאגר על אי-פירעון אחרי הגשת הבקשה, בנק ישראל ישמור מאותו מועד את כל נתוני האשראי שלכם, על אף הבקשה. כלומר היציאה מהמאגר לא מסתירה פיגור שיקרה אחריה, והיא גם לא נשארת "בשקט": מי שמבקש עליכם דוח יודע שביקשתם לא להיכלל.
לפי זה, כך אפשר לבחור, לפי המצב שלכם:
- יש לכם היסטוריית תשלומים תקינה ואתם מבקשים הלוואה? הזמינו קודם דוח ריכוז נתונים בחינם ובדקו שאין בו טעויות. אם הוא תקין, ההסכמה מאפשרת לנותן אשראי שאין לכם חשבון אצלו להציע לכם מחיר על בסיס הנתונים. לפי בנק ישראל, נכון ל-2024, כ-80% מהלקוחות במערכת מדורגים מצוין או טוב.
- מצאתם בדוח נתון שגוי? לפני שאתם חותמים על הסכמה, פנו ליחידת פניות הציבור של מערכת נתוני אשראי לתיקון. יציאה מהמאגר לא מתקנת טעות, היא רק מסתירה את כל הנתונים, כולל הטובים.
- אתם לא רוצים שגוף מסוים יראה את הנתונים, אבל לא מבקשים ממנו אשראי? פשוט אל תחתמו על הסכמה. לפי סעיף 26, דוח אשראי נמסר רק בהסכמה.
- אתם רוצים לחסום מסירה גם אם תחתמו בטעות? בקשה לאי-מסירת נתונים לפי סעיף 30. דעו שנותן האשראי יקבל הודעה על הבקשה.
- אתם רוצים שלא ייאספו עליכם נתונים בכלל? בקשה לאי-הכללת נתונים לפי סעיף 22. לפי כל זכות, אפשר לבטל אותה מאוחר יותר ולבקש לחדש את האיסוף. זכרו את החריג: דיווח על אי-פירעון אחרי הבקשה עלול להחזיר את איסוף הנתונים עליכם.
איך מקבלים את דוח ריכוז הנתונים ומה זה עולה
לפי סעיף 38(ד) לחוק, דוח ריכוז נתונים נמסר ללקוח בלי תשלום, לפי בקשתו, אחת לשנה. לפי כל זכות, מדובר בשנה קלנדרית, מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר, ואפשר להזמין את הדוח בהתחברות למערכת ההזדהות הלאומית. בנק ישראל השיק גם דוח דיגיטלי שמציג את תמונת ההתחייבויות שלכם עם הסברים.
דוח נוסף באותה שנה כרוך באגרה. לפי טבלת האגרות באתר מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל, דוח ריכוז נתונים נוסף שנשלח באופן מקוון מופיע בטבלה בסכום של 30 עד 35 ש"ח, ודוח נוסף בדואר בסכום של 40 עד 47 ש"ח. עותק של דוח שכבר קיבלתם, באופן מקוון, מופיע בסכום של 10 עד 12 ש"ח. בדקו את הסכום המדויק בטבלה לפני ההזמנה.
הדוח של בנק ישראל הוא לא אותו דבר כמו דוח מלשכת אשראי. ההבדלים מוסברים במדריך דוח BDI ודוח נתוני אשראי. ואם הדירוג שלכם כבר נפגע, ראו איך מערערים ומתקנים דירוג אשראי.
מי רואה את הנתונים ולכמה זמן
- לשכות אשראי. לפי בנק ישראל, נכון ל-2023, הלשכות שפועלות ברישיון ובפיקוח שלו הן די אנד בי החברה לנתוני אשראי ובי.די.איי - קופאס. רשימה עדכנית של משתתפי המערכת מתפרסמת באתר מערכת נתוני אשראי.
- נותני אשראי. רק בהסכמתכם, לצורך עסקה מסוימת. לפי סעיף 53, משתמש בנתוני אשראי רשאי להחזיק בדוח עד תום תקופת העסקה.
- מיופה כוח בתמורה. יועץ שפועל בשמכם. לפי בנק ישראל, תיקון לתקנות מאפשר לכם לתת ליועץ כזה לשמור את הנתונים לתקופה מתמשכת, כדי לקבל ייעוץ מתמשך.
- גופי ביטחון. לפי סעיף 111, בנק ישראל רשאי שלא לכלול או שלא למסור נתונים מסוימים, לבקשת גוף ביטחון ומטעמי ביטחון המדינה, לפי נוהל שאושר בוועדת משנה של ועדת הכלכלה.
במבט רחב יותר על המאגר, כולל מה שעדיין חסר בו, ראו את המדריך על מערכת נתוני אשראי של בנק ישראל.
מה עושים עם דירוג נמוך
דירוג נמוך משפיע על ההחלטה של נותן האשראי ועל המחיר, אבל הוא לא קבוע. לפי סעיף 47, הלשכה מקבלת רק נתונים משלוש השנים האחרונות, כך שאירוע ישן יוצא מהחישוב עם הזמן. הצעדים המעשיים:
- הזמינו דוח ריכוז נתונים ובדקו כל הלוואה, מסגרת ותיק הוצאה לפועל.
- אם יש טעות, בקשו תיקון דרך יחידת פניות הציבור של המערכת.
- הסדירו פיגורים פתוחים, כי לפי סעיף 35 נתון שמעיד באופן מובהק על אי-עמידה בתשלומים מגיע גם לחיווי.
- בדקו מה הסיבה המדויקת לסירוב. יש לכך מדריך נפרד על סיבות לסירוב הלוואה.
אל תפנו לגורם לא מפוקח רק כי בנק סירב. הסיכונים מפורטים במדריך על הלוואות בשוק האפור.
נכתב ונבדק על ידי ארנפלד הלוואות, לפי המקורות שבסוף הכתבה.