דוח BDI ודוח נתוני אשראי: איך הם עוזרים לקבל הלוואה

מאיפה הגיע השם "דוח BDI" ומה השתנה

במשך שנים, כשמישהו ביקש הלוואה, המלווה בדק אותו בעיקר דרך המידע שהיה אצל הבנק שלו ודרך חברות מידע פרטיות. מכאן נשאר הביטוי "דוח BDI" בשפה היומיומית. הבעיה הייתה שהמידע היה מפוזר: הבנק שבו ניהלתם חשבון ידע הרבה, וכל גוף אחר ידע מעט.

לפי אתר מערכת נתוני אשראי, ועדת דורפמן, שהוקמה ב-2014, מצאה שהמערכת הבנקאית בישראל ריכוזית מאוד: 94% מהפעילות הבנקאית מרוכזת בידי 5 הקבוצות הבנקאיות, ויותר ממחציתה בידי שתי הקבוצות הגדולות. מי שמחזיק את רוב האשראי מחזיק גם את רוב המידע על האשראי, וגופים אחרים שלא ראו את המידע הציעו בדרך כלל תנאים פחות טובים כדי לא להסתכן.

המלצות הוועדה הובילו לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016. לפי בנק ישראל, החוק קבע שייאסף לא רק מידע שלילי, כמו פיגורים וצ'קים שחזרו, אלא גם מידע חיובי על הלוואות שנלקחו ונפרעו כסדרן. כך מי שמשלם בזמן יכול להראות את זה גם לבנק שהוא לא לקוח שלו. הסבר מלא על המערכת עצמה תמצאו בכתבה על מערכת נתוני האשראי.

מה נאסף עליכם במערכת

לפי המדריך של מערכת נתוני אשראי, מגיל 18 ההתחייבויות הפיננסיות של כל אחד מתועדות על ידי הבנקים והגופים הפיננסיים, שנקראים "מקורות מידע", ומועברות למאגר של בנק ישראל. מה נכנס לשם:

• מסגרת בחשבון העו"ש והשימוש בה.
• הלוואות ומשכנתאות, תנאי ההחזר שלהן ואופן הפירעון.
• כרטיסי אשראי וקווי אשראי.
• צ'קים שכובדו וצ'קים שחזרו.
• הוראות קבע.
• ערבויות שחתמתם עליהן להלוואות של אחרים.
• הליכי גבייה שננקטו נגדכם על חוב שלא שולם בזמן.

לפי בנק ישראל, החוק גם אוסר על לשכות האשראי לכלול במודל הדירוג נתונים כמו מין, גיל, דת, ארץ מוצא, מקום מגורים, מצב משפחתי או מצב בריאותי. הדירוג אמור לשקף התנהלות, לא מי אתם.

שלושה מוצרים שונים: ריכוז נתונים, דוח אשראי ודירוג

כאן נמצא רוב הבלבול. אנשים מבקשים "דוח BDI" ומתכוונים לפעמים לדוח, לפעמים לציון ולפעמים למה שהבנק ראה. לפי המדריך לדירוג אשראי של בנק ישראל, מדובר בשלושה דברים נפרדים:

הנקודה החשובה: דירוג האשראי לא מחושב במערכת של בנק ישראל. לפי בנק ישראל, רק לשכת אשראי קובעת דירוג, ולכל לשכה יש סולם משלה. ציון מסוים בלשכה אחת לא בהכרח אומר אותו דבר בלשכה אחרת, ולכן כשמקבלים ציון בודקים באתר של הלשכה מה הוא אומר. הרחבה על הציון עצמו בכתבה על דירוג אשראי אישי.

איך הדוח משפיע על ההלוואה שתקבלו

לפי בנק ישראל, התהליך עובד כך: כשאתם מבקשים הלוואה או משכנתא, המלווה פונה ללשכת אשראי ומבקש דוח אשראי, דירוג או חיווי. הלשכה מושכת מהמאגר את הנתונים שלכם מ-3 השנים האחרונות, מעבדת אותם, והמלווה מחליט אם לאשר ובאילו תנאים.

יש לזה שתי השלכות מעשיות. הראשונה: המחיר. לפי בנק ישראל, כשלמלווה חסר מידע כדי להעריך את הסיכון, הוא מפצה על כך בריבית גבוהה יותר. מי שיש לו היסטוריה של תשלומים בזמן נותן למלווה בדיוק את המידע שמוריד את הסיכון בעיניו. השנייה: התשובה עצמה. פיגור פתוח או צ'ק שחזר לאחרונה יכולים להיות הסיבה לסירוב, ופירוט של סיבות נפוצות נוספות תמצאו בכתבה על סיבות לסירוב הלוואה.

כאן הדוח האישי עוזר. מי שראה את הנתונים שלו לפני שפנה למלווה יודע מה צפוי, יכול לסגור חוב קטן שנשכח לפני הבקשה, ויכול להסביר מראש אירוע ישן. בשיחה על הריבית, מי שיודע שההיסטוריה שלו נקייה יכול להשוות כמה הצעות בביטחון ולא לקבל את הראשונה.

מה משפיע על הדירוג

לפי מערכת נתוני אשראי, הדירוג נקבע לפי האופן שבו החזרתם הלוואות ועמדתם בהתחייבויות ב-3 השנים האחרונות. הוא לא מתחשב בגורמים כמו סך הנכסים או גובה ההכנסה. כמה כללים שבנק ישראל מפרט:

• לנתונים שליליים יש השפעה גדולה יותר מלנתונים חיוביים, וגם איחור בודד בתשלום פוגע.
• לנתונים חדשים יש השפעה גדולה יותר מלנתונים ישנים. מי שצבר פיגורים בעבר ובחודשים האחרונים משלם בזמן עשוי לראות שיפור.
• בזמן משבר במשק נוקטים צעדים כדי להבחין בין אי עמידה בהחזר בשגרה לבין אי עמידה בזמן משבר.

מה אפשר לעשות כדי לשפר: לשלם כל התחייבות בזמן, להתאים את מסגרות האשראי לרמת ההוצאות ולהימנע מחריגה, לא לנצל את המסגרת עד הסוף, לבקש רק הלוואות שבאמת צריך ושיש מאיפה להחזיר, ולוודא שהנתונים במערכת נכונים.

איך מזמינים את הדוח בחינם

לפי הודעת בנק ישראל, כל אדם שנאספים עליו נתונים במערכת זכאי להזמין דוח ריכוז נתונים בלי תשלום פעם אחת בכל שנה קלנדרית, כלומר מ-1 בינואר עד 31 בדצמבר. הזכות נקבעה בסעיף 38(ד) לחוק נתוני אשראי. דוחות נוספים באותה שנה עולים כסף.

יש שתי דרכים להזמין:

• באזור האישי באתר מערכת נתוני אשראי, אחרי הזדהות במערכת ההזדהות הלאומית. שם אפשר לראות גם את הדוח הדיגיטלי ולהגדיר את שיתוף המידע.
• במוקד הטלפוני של מערכת נתוני אשראי, בטלפון 6194*.

טיפ מעשי: מי שמתכנן הלוואה גדולה, משכנתא או מיחזור בחודשים הקרובים יכול לנצל את הדוח החינמי של השנה כמה שבועות לפני הבקשה. כך נשאר זמן לתקן טעות לפני שהמלווה רואה אותה.

מצאתם טעות? מבקשים תיקון

טעויות קורות: הלוואה שנסגרה ועדיין מופיעה כפתוחה, פיגור שהוסדר ולא עודכן, או ערבות שאתם לא זוכרים שחתמתם עליה. לפי בנק ישראל, אחד הצעדים לשיפור הדירוג הוא לוודא שהנתונים נכונים, שלמים ומדויקים, ואם יש טעות לבקש מיד לתקן אותה. באתר מערכת נתוני אשראי יש לשם כך פעולה של "בקשה לתיקון מידע" באזור האישי.

לפני שמגישים בקשה כדאי לאסוף את המסמכים שמוכיחים את הטענה: אישור סגירת הלוואה מהבנק, אישור על הסדרת חוב, או מכתב מהגוף שהעביר את המידע. ככל שהבקשה מסודרת יותר, כך קל יותר לבדוק אותה.

מה אם הדוח לא טוב

דוח עם פיגורים לא סוגר את כל הדלתות, אבל הוא משנה את סדר הפעולות. קודם מטפלים במה שאפשר לתקן בזול: חוב קטן פתוח, צ'ק שחזר שאפשר להסדיר, מסגרת שחורגים ממנה כל חודש. אחר כך, מאחר שלנתונים חדשים יש משקל גדול יותר, תקופה של תשלומים בזמן כבר מתחילה לעבוד לטובתכם.

אם צריך כסף עכשיו, שווה לבדוק קודם מסלולים שבהם הבטוחה היא כסף שלכם, כמו הלוואה כנגד קרן השתלמות, ורק אחר כך מלווים שמתמחרים לפי סיכון. פירוט המסלולים למי שהדירוג שלו נמוך תמצאו בכתבה על הלוואות למסורבי BDI, ומידע כללי על המאגר בכתבה על מאגר נתוני האשראי.

ומה לא לעשות: לא לפנות למי שמבטיח "לנקות" את הדוח תמורת תשלום. את הנתונים מתקנים רק דרך מי שהעביר אותם ודרך בקשת התיקון במערכת, ואין קיצור דרך אחר.

רשימת בדיקה לפני בקשת הלוואה

• הזמינו את דוח ריכוז הנתונים החינמי של השנה, כמה שבועות לפני הבקשה.
• עברו על כל שורה: הלוואות, מסגרות, ערבויות והליכי גבייה.
• אם יש טעות, הגישו בקשה לתיקון עם מסמכים.
• סגרו חובות קטנים ופתוחים לפני שאתם פונים למלווה.
• אם אתם רוצים לדעת את הציון, הזמינו אותו מלשכת אשראי, ובדקו באתר הלשכה מה המשמעות שלו.
• השוו כמה הצעות להלוואה לפי העלות הכוללת, לא רק לפי ההחזר החודשי.

עוד מידע על הנושא תמצאו בעמוד BDI ודירוג אשראי.

נכתב ונבדק על ידי ארנפלד הלוואות, לפי המקורות שבסוף הכתבה.