כדי לדבר על כרטיסי אשראי, צריך קודם כל להבין מה האג'נדה של המדינה לגביהם. הרשויות הבינו בעשור האחרון ובייחוד אחרי הכניסה ל-OECD, שמסתובב להן אוקיינוס של הון שחור מתחת לאף. האכיפה של בעלי עסקים עם בוכטות בכיסים היא בעלת גוון אפרורי עד פלילי קשה בייחוד מהזווית של רשות המיסים והמהלך הנכון כדי לעצור את השתוללות הכספים שנעלמים מהקופה הציבורית היא להעלים את המזומן. כן, ככה פשוט, כפי שזה נשמע.
בטח שמתם לב שבשנים האחרונות חובבי המזומנים נקלעים ללא מעט בעיות כשמדובר ביציאת הכסף מהכיס לדלפק. הגבלות על גובה המשיכה, חוסר אפשרות לשלם במזומן על עסקאות בבתי עסק מסוימים, מניעת האפשרות לשלם אפילו בהוראת קבע. כל התקנות החדשות כולל כולן נועדו לגרום לכם להשתמש יותר בכרטיס האשראי. רק כך מאמינה המדינה שתוכל להבטיח את הפיקוח והאכיפה על ההון האישי של כל אחד מאיתנו. מצד שני, המבקרים טוענים שזוהי דרך קפיטליסטית נוספת לשלוט בהון הציבורי, מפני שהדבר מאפשר שליטה בקנה מידה היסטרי לבנקים וחברות האשראי.
אבל מה בעצם אומרת החזקת כרטיס אשראי? אין פה שאלה לגבי האם היא נכונה לנו או לא. יש אנשים שעדיין נמנעים משימוש באשראי כי אין להם שליטה בהוצאות, אבל ברוב המקרים מדובר באמצעי תשלום הוגן ונוח. קרוב ל-90% מכלל האוכלוסייה הבוגרת במדינה משתמשת בכרטיס אשראי מכל סוג שהוא ולמרות שכל ילד וילדה יודעים שמדובר באמצעי תשלום טריקי עם סיכון בהחלט גבוה, הוא נמצא בכל ארנק ולרוב יהיה גם זה שבאמת נוציא כשצריך לרכוש משהו.
מה קורה היום בשוק האשראי ומה צופן העתיד?
הפלסטיק הקטן והמנצנץ שאנחנו אוהבים לגהץ, מאפשר רכישת שירותים ומוצרים מבלי להשתמש במזומן. דיינר'ס קלאב היו הראשונים להנפיק אותו ב-1950 ולא מעט זמן לקח לו לחלחל בתודעה הציבורית, עד שהוא הפך לאופציית התשלום המועדפת. אגב דיינר'ס – מדובר כיום באחד מכרטיסי האשראי היקרים ביותר, כל כך יקר עד שישנה שורה ענקית של בתי עסק שפשוט לא מוכנים לכבד אותו. אבל זה כבר לכתבה אחרת.
מכל מקום, הצפי העתידי לגבי הכרטיסים הוא שהם יהפכו ל"ארנקים אלקטרונים" – אופציית תשלום דרך הסמארטפון ובאמצעותו, בלי כרטיס. כך מחסלים הלכה למעשה כל יכולת להשתמש בכסף שלנו פיזית, או לפחות להרגיש שהוא קיים. אם התרחיש העתידני הזה באמת יקרה, סביר להניח שגם אחרוני המחושבים והאחראים, שלא לומר הקמצנים שבינינו, ייפלו לתהום כלכלית עמוקה. למזלנו התרחיש הזה הוא רק הנחה כלכלנית בינתיים ואין לו שום אחיזה אמיתית במציאות. לפחות בזמן הקרוב.
יתרונות כרטיס האשראי
למרות שהגענו לכתיבת המאמר הזה עם בטן טעונה על הנושא, לכרטיסי האשראי יש גם שפע של יתרונות. הם מגנים עלינו מפני נשיאת סכומים גדולים ומייתרים את הצורך להגיע לכספומט רק כדי לגשת מאוחר יותר לתשלום בבית העסק. אפשר לבצע עמם פריסה לתשלומים וחיובים עתידיים, בכרטיסים מסוימים ניתן לחייב את הכרטיס דרך הוראת קבע, לבצע תשלום טלפוני, באינטרנט, בחו"ל ובשורה התחתונה – להעניק לנו דינמיות הרבה יותר גבוהה.
דברו אליי בגיהוצים
רק כדי לסבר את האוזן, שנת 2017 מוערכת בעסקאות אשראי של למעלה מ-270 מיליארד שקל. בענף הכלכלה יודעים על סמך בדיקה רטרואקטיבית, כי נתונים של שנה איקס צפויים לעלות בשנה שאחריה בהיקף של 6%. אם ניקח את זה לעוד שלוש שנים אחורה, ב-2014 דובר על 230 מיליארד שקלים, ב-2015 על 250 מיליארד שקלים וב-2016 הנתונים עמדו על 260 מיליארד שקלים. השנה הנוכחית היא 2019 ועדיין לא הסתיימה. אבל אם התחזית הזו מדויקת, 2019 תסתיים עם שווי עסקאות אשראי של למעלה מ-300 מיליארד שקלים ורק תמשיך לעלות בעשור הבא.
ויותר מזה – נתוני הלמ"ס עד סוף 2017 הראו שאחוז מחזיקי האשראי הינו 85%. לפחות 63% מהם מחזיקים כרטיס נוסף אחד לפחות. 2% אוחזים בלמעלה מחמישה כרטיסים בארנק. עם ההגבלות האחרונות על תנועת המזומנים, מלאי ההטבות של חברות האשראי והאופציה ליהנות מכרטיס אשראי מתגלגל (אפשרות להעביר את החיוב לחודש הבא) קוראים גם לאחוזים האחרונים שנותרו לעלות לרכבת.
כשהמדינה מנסה להיפטר מהריכוזיות
נכון להיום, תחום האשראי הוא סופר ריכוזי: ישראכרט של בנק הפועלים, לאומי קארד בבעלות בנק לאומי, כאל בבעלות של דיסקונט והבינלאומי ואילו קבוצת הבינלאומי, בנק אגוד ומזרחי טפחות מנפיקים כרטיסים מול כאל וישראכרט. הפיקוח על הבנקים מעוניין להפריד את הבנקים מחברות האשראי ומהלכים תואמים כבר התחילו להנביט מעל פני האדמה. תוך מספר שנים המהלך יושלם, אבל לא בטוח שהבנקים יאבדו אחיזה מוחלטת בשותפות מול חברות האשראי שלהן.
בינתיים, ישראכרט הופרדה ובמרץ 2019 הכריזה לאומי קארד שהיא הופכת ל-max: גוף פיננסי עצמאי בהתאם להיפרדות של הבנקים וחברות האשראי.
החברות עצמן אגב, מנפיקות כרטיסים מקומיים ובינלאומיים בצורה ריכוזית לא פחות:
ישראכרט אוחזת בפלח של 47% מכלל עסקאות האשראי ומנפיקה את הכרטיסים Isracard, VISA ו- מאסטרקארד אמריקן אקספרס.
לאומי קארד נוגסת ב-28% מפלח העסקאות ומנפיקה כרטיסי ויזה ומאסטרקארד.
ויזה כאל עם 25% מנפיקה ויזה, מסטרקארד ודיינרס.
בנקאי או חוץ-בנקאי?
קיימות שתי אפשרויות לקבלת כרטיס אשראי: כרטיס בנקאי על ידי הבנק שבו החשבון הפרטי מנוהל ובאמצעות חברת האשראי הנמצאת מולו בהסדר. הבנק הוא זה שקובע את מסגרת האשראי על פי מסגרת חשבון העו"ש ואם יבחר הלקוח לעזוב את הבנק מתישהו, עליו יהיה לגזור את הכרטיס ולהעביר את כל העסקאות שטרם שולמו לכרטיס חדש בבנק החדש. בארץ אגב, מדובר באופציה הפופולרית יותר מבין השתיים.
האפשרות השנייה היא כרטיס חוץ-בנקאי כלומר, בחברת האשראי עצמה. חברת האשראי מחייבת את חשבון הבנק של הלקוח דרך הוראת קבע והלקוח נהנה ממועדון לקוחות מפנק. החברות כמובן מתחרות ביניהן על מי נותנת יותר הטבות והנחות במגוון רחב יותר של בתי עסק, מה שהפך חלק גדול מאוד מהבחירה בחברת אשראי, לזו שמבוססת על מי שנותנת הטבות מגוונות יותר.
צריך להבין שכרטיסי אשראי חוץ-בנקאיים מנוהלים דרך מסגרת אשראי נפרדת. יש לכם מסגרת אשראי בבנק עד גובה סכום מסוים? אחלה. אפשר להעמיד מסגרת שונה לבחירתכם ובהתאם לאישור מחברת האשראי, שלא קשורה בשום צורה למסגרת הבנקאית. כך אתם למעשה מגדילים את כמות האשראי שברשותכם אבל צריך לזכור שהיא גם מתבטאת ביותר חובות וסיכונים.
היכרות מזורזת עם סוגי הכרטיסים
כל כרטיס כולל שיטת עבודה מעט שונה. אחד מוגבל לישראל בלבד והשני הוא כרטיס אשראי בינלאומי. אחד הוא דיירקט המוריד מיד את הכסף מהחשבון ואחר על בסיס חיוב נדחה. עולם שלם של אפשרויות עומד בפני הצרכן ועליו לבצע בחירת כרטיס מושכלת, שמתאימה למידותיו (כלומר, לחשבון הבנק ומצב החשבון שלו) ולא תאפשר לו חריגות גבוהות מידי. ואלה שמות:
כרטיס חיוב נדחה – התנאים הרגילים, כפי שאנחנו מכירים אותם. בוחרים יום חיוב חודשי שבו יתבצעו כל החיובים של עסקאות שבוצעו לאורך החודש.
כרטיס "דביט"/ דיירקט – החיוב מתבצע עם ביצוע העסקה. לכרטיס זה אין מסגרת אשראי והוא מתבסס על האשראי הבנקאי של אותו חשבון. אם אין די כסף בחשבון הבנק, לא יהיה ניתן לבצע רכישה.
כרטיס נטען – כרטיס האשראי הנטען למעשה מאפשר לטעון אותו בתקציב הרצוי כאשר החיוב מבוצע לפני השימוש בכרטיס. אופציה זו טובה למי שמבצע מסחר בינ"ל באינטרנט או עומד לטוס לחו"ל והיא נמצאת בעיקר בבנק הדואר.
כרטיס אשראי מתגלגל – הלקוח בוחר את מועד החיוב ואת כמות הסכום לחיוב, אך האשראי שלו גדול יותר. למשל, אם מסגרת האשראי היא 2,000 ₪ ובוצעו עסקאות בשווי 2,500 ₪, ייגבו במועד החיוב רק 2,000 ואילו היתרה תעבור לחודש שאחרי, פלוס ריבית. הגלגול יכול להמשיך הלאה והלאה גם לחודשים הבאים אבל צריך לזכור שבסופו של דבר, הם מצטברים ונצמדת אליהם ריבית דריבית.
Cash Back – לפני שנתיים, ארז טל התנוסס על מסך הטלוויזיה בהפסקת הפרסומות בפריים טיים והציע שירות חדש, סוג כרטיס המחזיר ללקוחותיו בין 1%-5% מסך העסקאות הכולל מידי חודש, שבוצעו בבתי עסק מסוימים ורשתות.
זהירות, עמלה
שיטת האשראי חובקת בתוכה ארבעה גורמים: חברת האשראי, בעל הכרטיס, גוף הסליקה ובית העסק. כשהכרטיס מתגהץ בבית העסק, גוף הסליקה מקשר מיידית בין מסגרת האשראי של בעל הכרטיס וחברת האשראי ומאשר או דוחה את החיוב. אם התקבל אישור, התמורה תתבצע למען הלקוח על פי ההסכם מולו והחיוב יתבצע במועד הרגיל.
פעולת התיווך הזאת גובה מבית העסק עמלת סליקה בשיעור של 1% וקצת אחוזים מגובה המכירה, שמגיעה לחברת האשראי וגוף הסליקה. גוף הסליקה מצידו, צריך לשלם למנפיק הכרטיס "עמלה צולבת" בשיעור של 0.7% שכבר מגולם בעמלת הסליקה. ומה קורה כאשר החברה הסולקת שייכת לחברה המנפיקה? היא מקבלת אליה את כל עמלת הסליקה.
מהצד של הקונה, הוא מחויב בעמלות מסוימות על השימוש בכרטיס:
דמי חבר/ דמי כרטיס בשיעור של 10-25 ₪ בחודש, כאשר כרטיסי זהב עולים יותר מהרגילים והפלטינום עולים יותר מהזהב. אם בבעלותכם כרטיס יוקרתי יותר (Elite), הוא כבר יעלה עשרות דולרים בכל חודש. מובן שאם בבעלותכם כמה וכמה כרטיסים הסכום יהיה כבד. מצד שני, חברת האשראי מעניקה פטור מתשלום על סמך פעילויות חודשיות בכרטיס, או לתקופה מסוימת (למשל עבור לקוח חדש).
עמלת חיוב נדחה – קניתם בתשלומים? הפעולה כרוכה בתשלום עמלה בשיעור של כחצי שקל. במילים אחרות, אם פרסתם את הקנייה לעשרה תשלומים, תשלמו בנוסף עוד כחמישה שקלים לחברת האשראי.
עמלת משיכת מזומן בבית עסק – אפשרית בבתי עסק המספקים את השירות והיא בגובה של עד 6.5 ₪ פר משיכה.
עמלת משיכת מזומן בכספומטים – תהיה סביב 3% פר משיכה.
ביצוע פעולות בחו"ל – כל גיהוץ או משיכה מהכרטיס גובים מכם דמי המרה בעלות של עד 0.5% מעלות העסקה הכוללת. במשיכה, חלות גם עמלות נוספות מה שהופך אותה לפעולה שבמדינות מסוימות לא נחשבת לכדאית.
ריבית קרדיט – אם הפריסה של התשלום היא במספר רב של תשלומים, המוכר או נותן השירות מקבל את מלוא הסכום מחברת האשראי ואילו הלקוח נהנה מקבלת השירות למרות שעדיין לא שילם עליו. למעשה זו סוג של הלוואה בריבית שנתית כפי שקובעת חברת האשראי שלכם והיא יקרה מאוד (אפילו מידי)– סביב 12% בשנה.
עמלות נוספות חלות על החזרי חיוב, פירעון מוקדם, הנפקת כרטיס חלופי ועוד.
חסרונות ומה עושים איתם?
לכרטיס האשראי יש יתרונות זוהרים והמון הטבות למחזיקים בהם, אבל החיסרון הבולט בהם הוא כפי שכבר אמרנו קודם, הוא אבדן השליטה. כרטיס אשראי הוא לא כסף פיזי ולכן קל מאוד לבצע איתו רכישות. הפיתוי גדל ככל שמבטיחים לנו אופציה לגלגל את החיוב לחודשים הבאים או לפרוס תשלומים. מה שלרוב קורה הוא שחודש אחד של תשומת לב יגרום לניפוח החוב שהריבית נוספה לו וכך ההוצאה גדולה ופתאומית, פוגעת בהתנהלות בחשבון ומכאן מתחילה בקצב מתון הנפילה מטה. הנפילה תמשיך ככל שההוצאות יתפחו אך ההכנסות יישארו קבועות ועלולה להביא למצב של החזרת חיובים, הגבלת החשבון, אי כיבוד צ'קים או כרטיס אשראי והוראות קבע וגם במקרים חמורים, טלפונים מלחיצים מלשכות הגבייה והוצאה לפועל.
חיסרון נוסף הוא סוגיית הגניבות. גונבי אשראי אוהבים לחלץ מכם את פרטי הכרטיס ולהשתמש בהם להנאתם עד שתתקשרו לדווח על גניבת פרטים. אין באמת צורך בכרטיס הפיזי ומספיקה פעולת סייבר פשוטה כדי לחלץ מכם את הפרטים ופרטים מזהים ולבצע עסקאות יקרות. אם דיווחתם על גניבת הכרטיס, תהיו פטורים מכל תשלום שבוצע בו מרגע הגניבה. אותו מצב מתקיים גם במצב של אובדן כרטיס.
אנשים לא תמיד יודעים ומודעים לכך שמישהו חוגג על חשבונם והם מופתעים לגלות זאת בדיעבד. לכן הטיפ שלנו: תמיד תהיו עם יד על הדופק, תבדקו את הפירוט, תעברו עליו היטב ודווחו לחברת האשראי על כל עסקה שאתם לא מזהים. בנוסף, הימנעו מרכישות באתרי אינטרנט לא מאובטחים (אם האתר מאובטח הוא יציין זאת) ומלמסור פרטי אשראי טלפוניים לחברות או אנשים שפנו אליכם מיוזמתם, כדי להימנע מעוקץ.