אי שם בשנת 2015, הבינו בבנק ישראל שהרחבת היצע האשראי שתופסת תאוצה היא עניין מסוכן: כל עוד לא מתקיים שום פיקוח על הגופים שמעמידים אשראי והתחרות הפיננסית מעטה מידי, דרושה רגולציה שתצליח לשנות גם וגם.
אז התחוללה רפורמה וכעבור שלוש שנים נולד מאגר נתוני האשראי החדש – פרויקט גדול ושאפתני שאיגד יחד את בנק ישראל, המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, כל הבנקים וחברות האשראי. הפרויקט המושקע כבר חצה את רף ה-150 מיליון שקלים על הקמתו וכבר ניתן להשתמש בו בצורה חופשית.
כיצד עובדת מערכת נתוני האשראי?
המאגר החדש של נתוני האשראי "שולף" מידע על הלקוחות הפרטיים של כלל הבנקים, חברות האשראי וגופי המימון החוץ בנקאיים ומצליב אותם לכדי נתונים שיקבעו את דירוג האשראי, מידת הסיכון שכרוך במתן אשראי ומסקנות נוספות שנובעות מהניתוח. כדי להשתמש במאגר ו"לייבא" פרטים על לקוח מסוים, צריך המלווה את הסכמת הלקוח ובנוסף יצטרך לבצע תשלום אגרה בסך 3 שקלים וכמה עשרות אגורות ללשכות השונות.
רפורמת האשראי מאז שנת 2015 קובעת שעל כל גוף מימון שמנהל במצטבר למעלה מ-250 מיליון שקלים של אשראי צרכני, להעביר את נתוני הלקוחות שלו למאגר נתוני האשראי.
- מאגר נתוני האשראי
הדרך היעילה לשיפור כוח המיקוח שלך בלקיחת הלוואה
צרו איתנו קשר בוואטסאפ – 055-308-7500
e-loans.co.il
היתרונות של מאגר הנתונים החדש
אחת הסיבות שבגללן הבנקים שולטים באופן בלתי מעורער בשוק האשראי, היא מפני שאצלם מרוכזים עיקר הפרטים החשובים לגבי הלקוחות: נכסים, הכנסות, הוצאות, הרגלי צריכה, עבר פיננסי ועוד. בזכות המידע, הם יכולים למטב את ההצעות ולהפוך אותן לאטרקטיביות יותר עבור כל לקוח בנפרד.
בשונה מהם, גופי מימון חוץ בנקאיים שאין להם את אותו מידע, יכולים להציע הלוואות יחסית גנריות עם דרישה לתשלומי ריבית גבוהה יותר.
מאגר נתוני האשראי למעשה לוקח את המידע הקיים על כל לקוח ומאפשר לספק לו תנאי אשראי אטרקטיביים יותר, שמתאימים לו אישית, מה שאמור לתרום לשוק. המידע אפשרי לצפייה עד שלוש שנים אחורה ומשקף את מסגרות האשראי שהתקבלו מהבנק וחברת האשראי, מוסר העמידה בתשלומים, נכסים משועבדים אם יש, הלוואות שנלקחו ועוד.
המאגר לא מכיל מידע על גובה הריבית הנוכחית שהלקוח משלם וגם לא לגבי נכסים בהחזקתו או בשליטתו. הוא יביא לביטול המאגר הישן שהיה שייך למשרד המשפטים (וכלל בעיקר נתונים שליליים על נוטלי האשראי) ויפעל במקביל למאגרים דומים בעולם. אך להבדיל מהם, המאגר הישראלי לא מכיל נתונים לגבי העמידה בתשלומים לטובת מחייה בסיסית כמו תשלומים לחברת החשמל והעירייה.
יש גם מספר חסרונות
המאגר אמנם אמור לשפר את התחרותיות ומתן האשראי ללקוחות, אך מצריך את אישור הלקוח כדי להיחשף למידע לגביו, מה שמקשה על המלווים לעקוב אחרי היכולות הפיננסיות של הלקוחות. חברת ישראכרט ניסתה לעקוף את החוק על ידי תיאורים משפטיים גמישים למדי שבהם ניתן היה לקבל את הנתונים ונחסמה מהמהלך על ידי בנק ישראל.
במאגר הישן לעומת זאת, היה ניתן לצפות בהתרעות מערכת שהכילו עדכונים לגבי לקוחות שנפתח להם תיק בהוצאה לפועל או שהגישו בקשה לפשיטת רגל. בנוסף, יש מי שמבין שעדיין אין מספיק נתוני מערכת כדי להתחיל ולפתח את מודל סיכוני האשראי ולמעשה אין כרגע מודל זמין וריאלי משום שהישנים כבר נמחקו ולא ניתן לצפות בהתרעות שליליות לגבי מצבם של נוטלי אשראי. אחת ממטרות המערכת המרכזיות היא שיהיה ניתן לצפות בדירוג האשראי המתקבל לגבי הלקוח ולהקשות עליו בשל כך לקבל הלוואה, או להציע לו הלוואה בריבית גבוהה מאוד. המידע השלילי שמתקיים כרגע הוא לגבי לווים שהגיעו מכונס נכסים והוצל"פ.
המערכת צפויה להגביר את התחרות על האשראי בישראל ולמטב את התנאים ככל האפשר עבור הצרכנים, אך בינתיים נראה שהקהל הרחב עדיין לא הבין כיצד להתמודד איתה ועם סוגיית האישור לשימוש במידע הפרטי. רוב הלקוחות עדיין מסרבים להעניק אישור שכזה ואילו מצד הבנקים וגופי האשראי נרשמו הטלות ספק לגבי הרמה הטכנולוגית שמצריכה תפעול המערכת והיכולת לחלץ הסכמה בצורה לגיטימית מהלקוחות.
בנוסף, מי שכרגע עלול להיפגע משמעותית מהשיטה הוא הלווים משני הקצוות של המתרס – מצד אחד, אלו בעלי היכולות הפיננסיות המוחלשות שיתקשו לקבל אשראי ומצד שני, אלה שחוששים שהבנק יגלה שהם בעלי תנאי חשבון טובים מידי וינסה לצמצם הלוואות או להעלות להם את הריבית.
הצפי לטווח הארוך: תחרות גדולה יותר והלוואות אטרקטיביות יותר
הרצון להמשיך ולשמר את הבנקים כשולטים בתעשיית האשראי הצרכני (להבדיל מגופים המספקים אשראי עסקי ונהנים מתחרות רבה וטובה יותר) מספק להם יכולת ליהנות מרווחים גבוהים בכל מקרה. בנק ישראל מודע לכך שהאשראי הצרכני מצריך יותר בטחונות שהבנקים מסוגלים לספק, אך אי אפשר להתעלם מהעובדה שעד היום לא הייתה לבנקים שום תחרות על ליבם של הלקוחות.
בשלב זה כל הגופים הכלכליים בישראל צופים שכאשר המידע על הלקוחות יהיה חשוף ונגיש יותר, יהיה ניתן להציע הלוואות בתנאים טובים יותר ללקוחות הטובים ולספק תחרות לבנקים, מה שכנראה יגדיל גם את כמות המוסדות והחברות הפרטיות שפועלות בתחום האשראי.